ג'לאל נ' מריאן נסיעות בע"מ ואח'

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (השופט ערן נווה) בערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל מ. קבאני, לפיהן דחה את הבקשה לסגור את תיק ההוצל"פ כנגד המבקש, בטענת פרעתי. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לצורך תיחום מסגרת הדיון, יאמר מייד שאיני דן בטענות קיזוז שהמבקש חזר בו מהן בדיון בפני השופט נווה. למרות טיעונו של ב"כ המשיבים באשר לדחיית טענת פרעתי קודמת, איני דן גם בטענה שנדחתה לפני שנים, ואני רואה בטיעון הנרחב בקשר אליה נסיון של ב"כ המשיבים להסיט את הדיון לנושאים בלתי רלבנטיים. החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל ניתנות לפירוש כאילו ניתנו בשני ענינים: טענת פרעתי עקב הסדר בין המבקש, ע"י אשתו, לבין צד ג' שעיקל את זכויותיו של הנושה כלפי המבקש, ותשלום לפיו, וביטול המחאת זכות שטענה המשיבה שערכה לטובת המשיב. אמרתי שההחלטות ניתנות לפירוש, משום שמדובר בהחלטות קצרות, שאינן מפרטות את הנושא הנדון בהן, ואינן נותנות נימוקים מלבד האמירה "מהנימוקים בתגובה". אין נימוקים המצדיקים את קבלת האמור בתגובה.

למרות שמדובר בערעור שני על החלטות רשם ההוצאה לפועל, הגעתי למסקנה שהתקלות החמורות שנפלו בהחלטות רשם ההוצאה לפועל מחייבות מתן רשות ערעור. המשיבים התנגדו לדיון בבקשה כבערעור, ולכן אקבע מועד לדיון בערעור, לאחר מתן רשות ערעור, מהנימוקים שאפרט להלן.

אשר לטענת פרעתי עקב הסדר בין החייב לצד ג' מעקל, נסמכה הבקשה על טענות עובדתיות בדבר מהות ההסדר. אמנם, לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדחות את הבקשה בלי לקיים דיון, אבל אין הוא יכול לקבוע קביעות עובדתיות מבלי לקיים דיון בטענות העובדתיות. הוא רשאי לדחות את הבקשה מטעמים משפטיים תוך קבלת העובדות שנטענו על ידי החייב, אבל אינו רשאי להניח ללא בירור עובדתי שהטענות שטוען החייב שקריות. הוא לא רשאי להניח, כפי שקבע השופט נווה, שאין לתת אמון במסמכים שהוגשו, מתוך הסתכלות עליהם בלי לשמוע עדויות בענין זה. אגב כך אומר, להסיר ספק, שקיום שני כתבי יד על מסמך אינו אומר שהמסמך מזוייף, אף אם היתה נטענת טענה כזו על ידי המשיבים. העובדות נקבעו לרעת המבקש, למרות שלא היה לו יומו להוכיחן, לא בלשכת ההוצאה לפועל, ולא בבית המשפט, בפני השופט נווה, שגם הוא לא שמע ראיות בערכאת הערעור. כלומר, המבקש עדיין לא זכה לכך שטענותיו העובדתיות ידחו על בסיס של שמיעת ראיותיו.

כאמור, החלטות הרשם הן "מועט המחזיק את המרובה", ויש לפרשן כדי לחלץ מהן קביעה משפטית או עובדתית, אך אם נניח שמשמעות קביעותיו היא שעל בסיס קבלת טענותיו העובדתיות של המבקש יש לדחות את טענותיו מטעמים משפטיים, קביעה כזו אינה יכולה לעמוד. ראשית, אין ספק, בניגוד לטענות המשיבים, שעיקול שהטיל הצד השלישי לא התבטל, גם אם החייב לא השיב לעיקול (מה שלא הוכח), וכי במועד שבו הוטל העיקול, היה החייב חייב למשיבה כספים, ולכן העיקול חל. שנית, אין ספק, שאם שילם החייב או שילמו עבורו 49,000 ₪, יש להפחית סכום זה במועד התשלום מסכום החוב. קיימת שאלה לגבי היתרה מעבר לסכום ששולם בפועל, אם צד ג' המעקל רשאי לקבל פחות מסכום זה ולהפחית את חובות המשיבה החייבת לו בסכום גבוה יותר מזה שקיבל בפועל. זו שאלה מורכבת שלא מצאתי לה תשובה בדברי הרשם, ואף לא בדברי השופט נווה, שהניח שיש פגם בעובדות הנטענות על ידי המבקש.

לפיכך, יש ליתן למבקש רשות ערעור לגבי טענת פרעתי.

אשר לטענה בדבר ביטול המחאת הזכות, קבע הרשם שאין לו סמכות לדון בביטול המחאת הזכות. כנראה סבר, שיש לו סמכות לדון במתן תוקף להמחאת הזכות בין המשיבה למשיב. כך סבר גם השופט נווה. ממה נפשך: אם יש לו סמכות לדון בתוקף המחאת הזכות, יש לו סמכות לדון גם בביטולה. אם אין לו סמכות לדון בביטול המחאת הזכות, אין סמכות גם לדון בהיותה בת תוקף. מכל מקום, יש ליתן רשות לערעור בענין זה.

לפיכך, כאמור, ניתנת למבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות מיום 6.11.11. אני מחייב את המשיבים לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 5,800 ₪.

הערעור ישמע ביום 7.12.11 שעה 8.30. על הצדדים להגיש עיקרי טיעון לקראת הדיון.

נית2נה היום, ה' כסלו תשע"ב, 01 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: